רק בתחילת הדרך…

שרה גרשוביץ ///
M.A טיפול באמנות 

אלו היו השנים הכי עמוסות

אינטנסיביות ומאתגרות שהיו לי בחיים,

רגשית, פיזית, מנטאלית וכלכלית,

ובנוסף, ילדתי את ביתי השנייה 

במהלך הלימודים,

(אוטוטו עולה לכיתה א').

 

נקודה שלעולם לא אשכח

זה השנתיים פלוס סטאז'

שהובילו אותי להיות מי שאני היום.

 

האמת, שאולי זה לא מדויק,

שהלימודים הם מי שאני כיום,

כי כשלמדתי טיפול באומנות

תמיד הצוות המלמד חזר ואמר לנו:

זה לא הסוף, זו רק ההתחלה,

כך, הלימודים במבחר היו רק המפתח

וההתחלה

ללמידה עיונית ורגשית.

 

מאז שסיימתי ללמוד טיפול באומנות

לא פעם חברה אמרה לי:

טוב, בטח עכשיו את מסתכלת עליי ורואה את כל הבעיות 

שאני עושה עם הילדים שלי.

או שחברה אחרת אמרה:

אל תסתכלי על כל הטעויות שאני עושה כאמא.

כי, אם את מטפלת רגשית, אז,

את בטח הופכת להיות -מטפלת רגשית. 🙂  

 

הרצון והצמא שלי 

ללמוד, להתמקצע להתפתח, לדעת,

הובילו אותי ללמוד לא רק 'חומר עיוני אקדמאי'

אלא לשלב את הלמידה השכלית, עם למידה רגשית,

למידה שיכולה להיות לא פעם

כואבת ותלולה.

למדתי לעצור רגע ולהתבונן פנימה,

ולשאול- רגע, מה אני מרגישה?

להעיז לפגוש רגשות שנמצאים בתוכי

לא רק דרך השכל,

אלא דרך החוויה,

ההרגשה,

התחושה,

כי להיות מטפלת רגשית זה באמת כבר לא רק מקצוע.



עוד למדתי שאחת הדרכים להתבגר רגשית

היא על ידי שאני מראה חולשות,

כי כך אני פותחת את הלב, ומאפשרת זרימה פנימה

ומתאפשר חיבור בין למידה שכלית וגדילה רגשית.

 

אז הנה עכשיו אני מוכנה לומר,

שאני רק בתחילת הדרך

ויש  עוד מלא ללמוד,

וממש ממש לא סיימתי ללמוד 🙂 

ומבחר- באמת היה רק ההתחלה.



הכותבת הינה מטפלת באומנות ומדריכת הורים

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *