מודל מתמטי מדויק לחיזוי מגמות קורונה

האם החיסון השלישי מתחיל ליצור מגמה של ירידה בתחלואה? מחקר חדש שנעשה במרכז האקדמי לב בהשתתפות סטודנטים  ממכללת מבח"ר, מציג מודל חיזוי בעל דיוק מרבי המנבא היקפי תחלואה ותמותה מקורונה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתונות מחקרית בין־לאומית.

לצד נתוני תחלואה שאינם מבשרים טובות כשני מיליון ישראלים כבר התחסנו במנה השלישית. מומחים דנים האם ומתי גרף התחלואה יחל לרדת, כאשר דיונים אלו מבוססים על הערכות ואומדנים. על סמך הערכות אלו ממשלת ישראל מגבשת את מדיניותה. הקורונה לא כאן מאתמול ובאמצעות שיטות מחקר שונות ניתן לנבא את המצב מבחינת התחלואה ולקבל החלטות בהתאם.

במרכז האקדמי לב פותח לאחרונה מודל מתמטי החוזה מגמות תחלואה בקורונה. המודל נוסה במספר מקומות ומפליא ברמת הדיוק שלו, בהשוואה למודלים הקיימים בישראל המבוססים על סטטיסטיקה והערכות. המחקר פורסם בשני מגזינים מדעיים (Computer Methods in Biomechanics וב – Biomedical Engineering, PeerJ) ומשתמש בכלים מדויקים – משוואות המתארות את כלל הגורמים המשפיעים על התחלואה.

בראש המחקר עומד ד"ר אופיר נווה, חוקר ומרצה בחוג למתמטיקה במרכז האקדמי לב, ולצידו ישראל הרטוב ועוזיאל שמש, סטודנטים במכללת מבח"ר המשתתפים בתכנית המצטיינים של החוג למדעי המחשב במרכז האקדמי לב. 

"מדובר במשוואות מתמטיות המשקללות את רוב הגורמים שמשפיעים על התחלואה. הזנת כלל הנתונים תביא לתחזיות מדויקות של היקף התחלואה, כמות החולים במצב קשה והיקף התמותה",
מסבירים החוקרים.  "מה שנדרש הוא להציב במודל שבנינו את כלל הנתונים והמשתנים הרלוונטיים לגבי עיר מסוימת או מדינה, ובאמצעותם ניתן לקבל תחזית לגבי היקף התחלואה הצפוי בכל פרק זמן נתון. מעבר לכך, מה שמיוחד במודל, שהוא גם מראה אילו פרמטרים משפיעים בצורה חדה יותר על התחלואה, כך ניתן לדעת במי להתמקד יותר".

"ההחלטות בעניין ההגבלות מתבססות בעיקר על סטטיסטיקות והערכות. מדובר באומדן בלבד ולא בחישוב מדויק", מוסיף ד"ר אופיר נווה. "היו תחזיות על תמותה גבוהה בישראל מהנגיף, אך המצב בפועל שונה לגמרי. אין ספק, כי התבססות על מודל מתמטי מדויק עשוי לסייע לקבל החלטות מושכלות ואני קורא למקבלי ההחלטות לאמץ את המודל".

המחקר שפורסם כאמור בשני כתבי עת מדעיים, החל לפני כשנתיים, עוד לפני שנגיף הקורונה הגיע לישראל. "התחלנו לבנות את המודל כשהקורונה רק הייתה בסין", מסביר ד"ר נווה. "במשך שנתיים בדקנו באופן שוטף אלו פרמטרים משפרים את הדיוק, ועדכנו את המודל עד שהגענו לרמת דיוק מרשימה ללא צורך בשיטות קירוב. בהמשך הדגמנו את המודל על הערים בני ברק וירושלים, אשר בהן התחלואה הייתה אז גבוהה מאוד, וגם שם התפלאנו מהדיוק".

החוקרים מעריכים כי ההשפעות של מודל ניבוי שכזה עשויות להיות מרחיקות לכת, שכן, באמצעות הבנה מעמיקה של מהם המשתנים המרכזיים המביאים לעליה בתחלואה – ניתן לנקוט בצעדים ממוקדים לבלימת העלייה. "סגר נדמה לרבים כפתרון אולטימטיבי לבלימת העלייה במספר חולי הקורונה", מוסיפים החוקרים. "בשונה מההערכה האינטואיטיבית, דווקא התבססות על מודל מתמטי מוכח, עשויה לשמש את מקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות שמטרתה לבלום את המגפה ולמגרה".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *